זכויות יוצרים בתמונות - חוקי

תוכן העניינים

1. מה החוק קובע על זכויות בתמונות
2. מי הבעלים, הצלם או המזמין
3. שימוש הוגן, מה באמת מותר
4. מה נחשב הפרה
5. פיצוי ללא הוכחת נזק, סעיף 56
6. קיבלתם מכתב התראה, מה עושים
7. גנבו לכם תמונה, איך פועלים
8. מכתב התראה לדוגמה
9. 5 טעויות נפוצות
10. שאלות נפוצות

מה החוק קובע על זכויות בתמונות

תמונה היא "יצירה אמנותית" במובן סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים. ברגע שצלם לוחץ על הכפתור, נוצרת זכות יוצרים אוטומטית, ללא צורך ברישום, ללא צורך בסימן © וללא תשלום. ההגנה חלה במשך כל חיי הצלם ו-70 שנה לאחר מותו.

בנוסף לזכות הכלכלית, יש לצלם זכות מוסרית (סעיף 46), שכוללת את הזכות שהשם שלו יופיע ליד התמונה ושלא יבצעו בה סילוף או שינוי שפוגעים בכבודו. הזכות המוסרית לא ניתנת להעברה, גם אם מכרתם את הזכות הכלכלית.

מי הבעלים, הצלם או המזמין

זו השאלה שמייצרת את רוב המחלוקות, ובדיוק כאן רוב האנשים טועים. סעיף 35 לחוק קובע הסדר חדש ושונה מהחוק הישן משנת 1911:

שימוש הוגן, מה באמת מותר

סעיף 19 לחוק מאפשר "שימוש הוגן" ביצירה לצורכי לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, ציטוט והוראה. אבל, ורוב האנשים מפספסים את זה, שימוש הוגן לא אומר "שימוש חינם". בית המשפט בוחן 4 פרמטרים:

• מטרת השימוש, מסחרי או חינוכי
• אופי היצירה, פרסומית או אמנותית
• היקף השימוש, חלק קטן או מלא
• הפגיעה בערך היצירה, האם פגעתם בשוק של הצלם
• מתן קרדיט, ציון שם הצלם
• שינוי מהותי (טרנספורמטיבי), יצירה חדשה ממש

מה נחשב הפרה של זכויות בתמונות

פיצוי ללא הוכחת נזק, סעיף 56

זו הסיבה שתביעות זכויות יוצרים בתמונות הפכו לתעשייה. סעיף 56(א) קובע שבית המשפט רשאי לפסוק לטובת התובע פיצוי של עד 100,000 ש״ח לכל הפרה, גם אם לא הוכח נזק ממוני.

כשבית המשפט קובע את הסכום, הוא שוקל את הפרמטרים בסעיף 56(ב):

1. היקף ההפרה, פוסט יחיד או קמפיין רחב
2. משך ההפרה, יום אחד או שלוש שנים
3. חומרת ההפרה, בתום לב או ביודעין
4. הנזק הממשי שנגרם, אובדן מכירות, פגיעה בתדמית
5. הרווח שצמח למפר, הכנסות מהקמפיין שהשתמש בתמונה
6. מאפייני פעילות המפר, עסק קטן או תאגיד
7. טיב היחסים בין הצדדים, האם היה ניסיון פתרון לפני התביעה

קיבלתם מכתב התראה, מה עושים בפועל

1. אל תורידו את התמונה מיד בלי תיעוד. קודם צלמו מסך של הפוסט, תאריך, URL ותוכן המכתב. זה ראיה חשובה למו״מ.
2. אל תכתבו תשובה רגשית. כל מילה שתכתבו תשמש נגדכם. בייחוד אל תודו בהפרה במייל.
3. בדקו את הבעלות בפועל. לעיתים השולח לא באמת בעל הזכויות אלא רק "מנהל זכויות". זה משנה את כל המשוואה.
4. בדקו אם השימוש שלכם נכנס לחריג שימוש הוגן. פרסום חדשותי, ביקורת ולימוד יכולים להציל אתכם.
5. פנו לעו״ד לפני התגובה. תשובה מקצועית בדרך כלל מפילה את הסכום ב-60 עד 80% או מעיפה את התביעה לגמרי.
6. נהלו מו״מ סגור (Without Prejudice). מה שנאמר במו״מ לא קביל בבית המשפט, מה שמאפשר גמישות אמיתית.

גנבו לכם תמונה, איך פועלים בצורה חכמה

1. תיעוד מיידי. צילום מסך עם תאריך ושעה, שמירת ה-URL בארכיון אינטרנט (Wayback Machine). זו ראיה שאי אפשר לזייף.
2. הוכחת בעלות. קובץ RAW מקורי, מטא-דאטה (EXIF), פרסום ראשון בתאריך מוקדם יותר. בלי זה, אין לכם תיק.
3. מכתב התראה רשמי. דרישה להסרה תוך 14 יום + פיצוי הוגן. רוב המפרים מתפשרים בשלב הזה.
4. הגשת DMCA אם זה אתר חו״ל. בקשת הסרה דרך גוגל / פייסבוק / יוטיוב, יעיל וחינמי.
5. תביעה משפטית. אם אין תגובה, תביעה בבית משפט השלום עם בקשה לפיצוי ללא הוכחת נזק.

מכתב התראה לדוגמה (גרסה מקוצרת)

5 טעויות שהורגות תיקים של זכויות יוצרים בתמונות

1. "זה היה בגוגל אז זה חופשי", גוגל הוא מנוע חיפוש, לא ספריית רישיונות. ההגנה הזו נדחתה בעשרות פסקי דין.
2. נתינת קרדיט בלי רישיון, קרדיט לא מחליף רישיון. אתם עדיין מפרים, רק שאתם לא מפרים את הזכות המוסרית בנוסף.
3. שמירה על התמונה אחרי דרישת הסרה, כל יום שעובר אחרי הדרישה נספר כהפרה מתמשכת ומגדיל את הפיצוי.
4. הסתמכות על "הסכם בעל פה" עם הצלם, סעיף 37(ג) דורש הסכם בכתב להעברת זכויות. בעל פה לא תקף.
5. השלכה על משרד פרסום, גם אם משרד הפרסום אשם, בית המשפט תובע את המזמין ואת הספק יחד. אתם תשלמו ותתבעו אותם.

שאלות נפוצות